ספר זה הוא ראשון מסוגו הבודק בצורה רחבה ומקיפה את ההיבטים השונים של התנהגות השופטים בישראל. זהו ספר חובה לא רק לשופטים אלא גם לעורכי הדין ולציבור בכללו המבקשים לדעת כיצד על השופטים להתנהג ומה הן תוצאותיה של התנהגות לא ראויה. הספר “מרים את המסך” מעל הנושא של שופטים והשפיטה בכלל והתנהגות השופטים בפרט. חשיבותו נעוצה אף בכך שאין למערכת השפיטה בארץ כללים כתובים ומחייבים, מעין קודקס המפרט כללי התנהגות, שאליו יוכל כל שופט (וכן גם עורכי הדין והציבור), לפנות ולראות כיצד עליו לנהוג במקרה זה או אחר.
ממילא מתעוררות שאלות רבות- הנדונות בספר- בדבר ההכשרה המוקדמת (החסרה ויחד עם זאת הדרושה) לשופטים, קודם להתמנותם, ובמסגרת זו אף מפורטות פעולותיו של המכון להשתלמות שופטים. מוסברים בספר המצבים השונים בהם נדרש השופט לפסול עצמו עקב התנהגותו בבית המשפט ומחוצה לו במיוחד בתחום היחסים עם עורכי הדין. בעיות חשובות נידונות בספר בתחום חלוקת הסמכויות – הקיימות ואלו הראויות- בין הכנסת, הממשלה ובתי המשפט; ובעיקר בשאלה מי הגוף המוסמך לקבוע כללי התנהגות לשופטים.
כך גם ניתנת סקירה על הועדות השונות שדנו בנושא התנהגות שופטים ועל ההתפתחויות שהביאו הן לקביעת כללי הנשיא (בדימוס) מ’ שמגר והן לגריעת תקפן על פי פסיקת בית המשפט העליון. המחבר עומד בספרו על הדרכים הפתוחות לפנינו לקביעת כללי התנהגות לשופטים, תוך השוואת השיטות הנהוגות בארצות אחרות, כגון אנגליה, צרפת וארה”ב. כך גם מנתח המחבר את כללי ההתנהגות הראויים לנו על פי העקרונות המקובלים בשיטת המשפט בארץ. בספר מובאים החוקים השונים הדנים בנושא התנהגות שופטים וכך גם שורה ארוכה של פסקי דין המתייחסים להתנהגותם של השופטים מאז הקמת המדינה.
