בעשור האחרון נחשדו אישי ציבור בכירים בביצוע עבירות פליליות, אך לא ניתן היה להעמידם לדין בשל חסינותם, כל עוד כיהנו בתפקידם. הנשיא קצב הועמד לדין רק לאחר שפרש מכהונתו, והיה הנשיא הראשון שנידון לעונש מאסר ממושך. ראשי הערים לחיאני, גפסו ורוכברגר זכו בבחירות, אף שהוגשו נגדם כתבי אישום, והושעו מתפקידם רק בעקבות חוק חדש, המאפשר את השעייתם של ראשי רשויות שהוגש נגדם כתב אישום חמור. אהוד אולמרט פרש מתפקידו לאחר שנפתחה נגדו חקירה פלילית, ובכך ויתר על חסינותו מפני העמדה לדין פלילי. לאחר שהורשע, היה לראש הממשלה הראשון שנידון למאסר ממושך בעבירות שוחד.

ספרה של שופטת בית המשפט המחוזי ד”ר דפנה אבניאלי, מאגד לראשונה בישראל את כל דיני החסינות תחת קורת גג אחת. היבטיה של דוקטרינת החסינות, שמקורה במשפט האנגלי הקדום, נדונים בהרחבה, תוך השוואה לדין החל במדינות אחרות. הספר נכתב בראייה אקדמית ומעשית, שהתאפשרה הודות לשנות כהונתה של המחברת כשופטת ולפעילותה האקדמית.

תחום החסינות התפתח מאוד בישראל וזכה לחידושים רבים מאז צאת ספרה הקודם של המחברת “חסינות אישי ציבור” בשנת 2001. נסקרת החסינות החלה על בעלי תפקידים ועל גופים אחרים: שופטים, בוררים, נבחרי ציבור, חברי כנסת, מבקר המדינה, דיפלומטים, מדינות זרות, הרשות הפלסטינית, פעולות מלחמתיות ועוד. כל אלה זוכים לדיון ולבחינה אנליטית חדשה, שנועדה להתוות את גבולות החסינות שיש להחיל כיום.