הספר שלפניכם משרטט את מאבקה של העיתונות לחופש, הנמשך מאז קום המדינה ועד לימינו אלה, מן ההיבט המשפטי. כמדינה המצויה במצב חירום מתמיד, הטלת הגבלות על חופש הביטוי והעיתונות היא מובנת מאליה. עם זאת, הקורא יופתע לגלות עד כמה ההגבלות החקיקתיות והמנהליות על חופש הביטוי וחופש העיתונות הן רבות וחמורות. כך למשל, בניגוד לדימוי המיידי הרווח בקרב הציבור לפיו קיים גוף אחד בודד העוסק בצנזורה מטעמי בטחון, הרי שבפועל קיימות רשויות מינהל רבות העוסקות בצנזורה בתחום הבטחוני. חמור שבעתיים המצב כאשר נוכחים לדעת שכל רשות פועלת על פי אמות מידה שונות, לא תמיד תוך הקפדה על החוק, כך שהדובר הסביר לעולם מצוי במצב של אי ודאות בדבר האסור והמותר. מצב דומה שורר גם בתחומי צנזורה אחרים שאינם נוגעים לבטחון. סקירת המשפט המשווה במשטרים דמוקרטיים זרים, כגון ארצות הברית, אנגליה או גרמניה מגלה מצב דומה, אם כי מעט פחות חמור.
מעבר להגבלות המנהליות והחקיקתיות על חופש הביטוי והעיתונות, בתי המשפט גם הם תורמים את חלקם בהפעלת צנזורה לסוגיה, באמצעות צווי איסור פרסום. פגיעתם הרעה של הצווים מסוג זה היא בכך שהם מוצאים כלאחר יד ובאופן בלתי מבוקר. ברגיל, אין הם נתונים לביקורת שיפוטית, ואילו הביקורת הציבורית היא מועטה וקולה לא נשמע ברמה. ישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם המערבי שבה צווי איסור הפרסום הם בעלי תחולה רחבה (contra mundum) מכוח חוק. הדיון בצווי איסור הפרסום מטיל ספק בשאלת חוקיותם וחוקתיותם, במיוחד בתחום הבטחוני, שבו נוצרת התנגשות בלתי מוסברת בין סמכותה של הרשות המנהלית לבין סמכות בית המשפט, ומציע פתרון הולם לכך.
הקורא ימצא בספר דיון מקיף בתורת האיזונים הכללית. תורה זו נועדה לאזן בין ערכים שונים המתחרים ביניהם בשדה חופש הביטוי והעיתונות. אלא שבפועל נמצא כי האיזון מופר, עקב ליקויים במבנה הנורמטיבי והלוגי של תורה זו. ליקויים אלה יוצרים אי ודאות משפטית, באופן שדובר סביר עלול להימנע מהשמעתם של ביטויים חוקיים ומוגנים מחשש לביצוע עבירה פלילית או עוולה אזרחית. אין צורך להכביר מילים על חומרתה היתרה של צנזורה עצמית, הנחשבת לצורת ההגבלה החמורה ביותר על חופש הביטוי והעיתונות. הדיון מציע אלטרנטיבה למצב הקיים, תוך שהוא מניח תשתית תאורטית לכך.
ד”ר דוד רונן הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית, את הדוקטורט הוא קיבל מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף הוא בוגר החוג להיסטוריה של ארצות האסלאם מטעם האוניברסיטה העברית, והוסמך כעורך חדשות מטעם קול ישראל. ד”ר רונן מלמד קורסים בנושא חופש הביטוי והגבלתו במשטרים דמוקרטיים. במהלך התארים הראשונים, ד”ר רונן התמחה בדיני חוזים, וספרו “התאמת חוזים לנסיבות משתנות” ראה אור בשנת 2001.
