חוק הירושה, התשכ”ה-1965, נוסח בצורת עקרונות, כשהוא מותיר את מלאכת מילוי החללים לבתי המשפט. מאז חקיקתו נערכו אלפי התדיינות משפטיות, אך בחוק נותרו עדיין הוראות רבות אשר רב בהן הסתום. יתר על כן, גישתו השיפוטית של בית המשפט לנושאי הירושה ובעיקר התייחסותו לצוואות, השתנתה עם השנים ואינה דומה ההלכה שנפסקה בעבר לזו התקפה היום. אף המחוקק עצמו תרם חלקו לשינוי הדין. משום כך רבים הם ההליכים המשפטיים בנושאים הנובעים מן הפטירה- קיום הצוואה וחלוקת הירושה, יחסי ממון וענייני מיסוי, זכויות סוציאליות של שאירים ופיצויי נזיקין, התקשרויות שהמנוח היה צד להן וכדומה. בכך ניתן גם להסביר את השיעור הגבוה של הערעורים המוגשים לבית המשפט העליון בענייני ירושה.

במהדורה זו נעשה מאמץ לרכז את מירב הפסיקה, אף כזו שלא התפרסמה, הקובעת הלכות חשובות. ייחודו של ספר זה הוא בכך שהוא דן בצורה מפורטת — בנוסף לחוק הירושה עצמו — גם בעניינים מתחומי דינים אחרים הנוגעים למוריש וליורשיו- דיני מיסים, דיני עבודה לרבות פנסיה, דיני הביטוח הלאומי, דיני קניין, דיני נזיקין, דיני חברות, הגנת הדייר ועוד. במילים אחרות, ספר זה דן בכל ההשלכות המשפטיות והכלכליות הנוגעות לפטירתו של אדם ולא רק באלו הנובעות מחוק הירושה עצמו. בין השאר עוסק ספר זה, בבחינת החלטה שנכון לעשותה בחלוקת העיזבון- מנקודת ראותן של ההשלכות המיסוייות על החלוקה, וכן בבחינת כלל ההלכות העוסקות בבעלות על הרכוש המשפחתי, בחלוקתו או אף בהוצאתו מכלל נכסי העיזבון. הנושאים הנידונים בספר מיועדים אף לעיונו של מוריש בעודו בחיים, המבקש להסדיר את נושאי ירושתו בדרך המועדפת על ידו באופן מחייב מבחינה משפטית.